מתי ילדים יכולים להתקלח לבד?

כמו בכל יכולת חדשה שהילדים שלנו רוכשים, גם היכולת להתקלח לבד אינה קורית ביום אחד והיא גם לא קבועה ונכונה לכל הילדים. בסופו של דבר כל הילדים ירצו ויוכלו להתקלח לבד (כמובן בהנחה שאין עיכוב התפתחותי או פגיעה מוטורית משמעותיים). אבל עד שנצייד אותם בסבון ומגבת וברכת דרך צלחה בזמן שאנחנו נשארים מהצד השני של הדלת הנעולה… יש הרבה למידות והתנסויות שהילדים צריכים להצליח לרכוש.

על מנת להיות מסוגל להתקלח לבד הילד צריך לפתח מיומנויות מוטוריות שיאפשרו לו וויסות ותכנון (כיוון המים, מידת הלחץ שמפעילים על בקבוק השמפו…), תכנון תנועה והכרות עם סכימת הגוף שלו (שיאפשרו לו להגיע גם לאזורים שהוא לא יכול לראות כמו האחוריים או בתי השחי) וגם מודעות חברתית שקשורה ברצון ובמוטיבציה שלו בכלל לבצע את העבודה.

בגדול, או בממוצע, ילדים בגיל 6 כבר אמורים להיות מסוגלים להתקלח לבד. אבל בשביל שזה יקרה אנחנו צריכים לאפשר התנסות ולמידה בהדרגה.

איך ללמד את הילד שלי להתקלח לבד?

כבר מגיל שנה אפשר להמליל כל פעולה שאנחנו עושים בזמן הרחצה. פשוט לדבר, לספר ולשיר כל מה שאנחנו עושים- נרטבים, חופפים, מסתבנים, שוב שוטפים, מתנגבים…

בגיל שנתיים הילד כבר רוצה לעשות המון דברים לבד. זה נהדר, הילד מגלה את העצמאות שלו ואת הנפרדות שלו מכם ההורים וזה שלב מרגש ביותר. אפשר ורצוי לתת לו לעשות ראשון ואתם אחריו.

בגיל שלוש אפשר כבר לתת לו להוביל את הרצף- אם עכשיו הרטבנו את הראש אפשר לתת לו להכריז על השלב הבא- חפיפה. ואחר כך? שטיפה.

בגיל 4 כבר נוריד את העזרה שלנו בהדרגה אך נישאר ליד, נשרה ביטחון וגם נוודא שהכל מבוצע כהלכה.

בגיל 5 הילד לרוב כבר יכול לבד, אולי אפשר להשאיר אותו לכמה רגעים (ולוודא שהסביבה מוגנת מהחלקות או מטביעה, כן?) עם עצמו במקלחת, לתת לו לצבור בטחון ולאט לאט להישאר בחוץ פרקי זמן ארוכים יותר.

ובגיל 6 והלאה לעודד את העצמאות שלו על ידי ארגון הסביבה כנוחה ומותאמת. ברז נוח לכיוון, בקבוקי סבון נוחים ללחיצה (לא גדולים מדי או עם פתיחות מסובכות מדי), אביזרים חיוניים נגישים כמו המגבת ושימוש בכרטיסיות הרחצה בוודאי יעזרו וגם יעודדו כי זה פשוט יותר כיף.

מה עושים כשהילד לא רוצה להיכנס למקלחת?

בהנחה שמרבית הקוראים פה גרים בישראל שהיא ארץ חמה וודאי תסכימו איתי שמקלחת יומית זה נחוץ. יש מקומות בעולם שילדים וגם מבוגרים מתרחצים רק פעם או פעמיים בשבוע.

אבל פה אצלנו באקלים המזיע שלנו זה עשוי להיות מאוד מאוד לא נעים אם ילד לא מתקלח במשך כמה ימים. מעבר לכך שהיגיינה חשובה לבריאות, היא חשובה גם להשתלבות החברתית של הילד.

בתור מי שהייתה גננת אני יכולה לומר לכם בעדינות… אנא. שלחו את הילדים נקיים לגן. אתם רוצים שהצוות החינוכי יעטוף ויחבק אותם מכל הלב ולא יסיט את הראש לכיוון השני כי הריח לא נעים.

גם ילד שכבר הולך לבית הספר יכול לקבל הערות לא נעימות על הריח שלו במידה והוא לא מתקלח וגם. את זה בוודאי נעדיף למנוע.

אז מה לעשות אם הילד מסרב להתקלח?

קודם כל נוודא שאין קושי תחושתי. גם אם לנו החוויה של המים הזורמים על הראש נעימה ביותר, זה לא בהכרח כך עבור כל הילדים. יש ילדים שעבורם המים שזורמים על הראש מרגישים כמו חוויה ממש מאיימת, בין אם בשל קושי תחושתי ובין אם בעקבות חווית עבר לא טובה. אם זה המצב צריך קודם כל לטפל בזה לאט ובעדינות ואולי אף להעזר באיש מקצוע.

הכי חשוב זה לא להפוך את המקלחת לזירת קרב

זירת קרב כוללת צעקות, איומים, התנצחויות וכדומה. ככל שזמן המקללחת יהייה קשור בחוויות נעימות יותר כך הילדים ישתפו פעולה יותר.

דברו עם הילדים על החשיבות שברחצה, אבל אל תאכלו להם את הראש, כן? במקום לעמוד ולנאום נסו לשאול שאלות- איך זה מרגיש אחרי המקלחת? איזה ריח עושה לך הרגשה נעימה? מה אתה אוהב לעשות במקלחת? הרחת פעם משהו לא נעים? איך הרגשת? איך אתה חושב שאפשר היה לעשות שיהייה לזה ריח נעים יותר?

תוסיפו משחק למקלחת עצמה או לדרך אליה

אפשר ללכת למקלחת בשיר או לעשות הליכת מריצה עד המקלחת (ואז גם הרווחתם עבודה על חיזוק שרירי חגורת הכתפיים. בום.). אפשר להכניס למקלחת צעצועים מגניבים ייעודיים או סתם כוסות פלסטיק שאילתרתם מהמטבח. גם לקחת את המכוניות או דמויות משחק שהם אוהבים כדי לרחוץ אותם במקלחת יכול להיות יעיל מאוד.

אצלי הם אוהבים לפעמים שאני מארגנת להם אווירת "ספא" זה סהכ אומר להדליק נר, לשים מוזיקה נעימה
ואם ממש משקיעים לתת להם גם שתי פרוסות מלפפון על העיניים. יש גם צבעים לאמבטיה ואפילו אבקה שהופכת את הקצף לצבעוני וזה נשטף מהגוף במים. למרות שאני חייבת להודות שמהניסיון שלי אני מעדיפה להשאיר את הרובה במקלחת אצלי לבנה אז הלבן של הקצף עובד לנו מספיק טוב וחווייתי.

עודדו עצמאות במקלחת

גם עידוד של עצמאות במקלחת יכול להפוך את החוויה לטובה יותר. זו עוד הזדמנות לצבור חוויות הצלחה ותחושת שליטה שמפחיתות חרדה ובאופן מיידי משפרות את כוח הרצון. כי ילד שמצליח לעשות לבד נהנה מעצם התחושה והלמידה הזו על עצמו וזה מעצים והולך איתו גם אחרי המקלחת.

שימוש בכרטיסיות רחצה יתאים הן לילדים בני 2-3 שיוכלו לעקוב ולשלוט בסדר הפעולות במקלחת והן לילדים בוגרים יותר שכבר מתנסים בעצמאות במקלחת כי הם ירגישו בטחון כשכל הפעולות שהם צריכים לעשות פרוסות להם מול העיניים עם איורים חמודים וחייכניים.

הכרטיסיות נדבקות לקיר האמבטיה עם קצת מים ואפשר לסדר אותן לפי הצורך של אותו היום. אם חופפים את הראש או לא, אם יש זמן למשחק באמבטיה או לא- הכל מופיע בכרטיסיות ואתם יכולים לסדר את הרצף שמתאים לכם.

הילדים יהנו להפוך כל כרטיס על פעולה שהם סיימו או להכניס אותו לסל המיועד לכך. כך הם לומדים, מלבד הפעולות עצמן, לבצע בקרה וניהול עצמי על רצף פעולות שזו מיומנויות שעומדת בפני עצמה (וחוזרת בכל תהליכי הלמידה שהם ירכשו בבית בגן או בכיתה).

(חוץ מזה שפגשתי גם כמה מבוגרים שלא היה מזיק להם להשתמש בכרטיסיות רחצה…אבל את זה נשאיר פה בנינו).

ובסוף… תשמרו משהו טוב לסוף

גם אני לפעמים משתמשת בזה עם עצמי. כשאני צריכה לעשות משהו שלא כל כך בא לי עליו כרגע אני מבטיחה לעצמי שאחר כך אני אעשה משהו טוב.

דוגמה?
הילדים נרדמו וזה זמן טוב להעביר סמרטוט על הרצפה, אבל ממש ממש לא בא לי. אני מסמנת לעצמי בראש שאחרי שאנקה את הרצפה אוכל לשבת על הספה ולהנות מסדרה טובה ומיד החשק להעביר סמרטוט עולה.

מה הכוונה? שזה ממש בסדר וממש טבעי להשאיר משהו טוב לאחר כך. אחרי המקלחת…אז אם לילד ממש לא בא כרגע להיכנס למקלחת למרות שדיברתם, שיחקתם, עודדתם… תמצאו משהו נחמד שאפשר לעשות רק אחרי המקלחת ושיכול לעזור לו למצוא את מאגרי הרצון שלו.

ספרו לי מה הצליח לכם,
ומקלחת מהנה.